א יידישע מאמע

"נשים רבות הן בעולם אשר אותן תאהב

בכל מקום אותן תזכור אף אם בשדות הקרב

תמונותיהן איתך תישא בתיק עור צהבהב

אחת ויחידה היא זאת אשר ידעה לכבוש לבב.

א יידשע מאמע,

הן טוב ממנה לא תדע,

א יידישע מאמע

תמיד תרחיק ממך כל רע.

אתה שכחת כבר שנות ילדות, ימי עבר,

עתיד העם חשוב כי לכולנו הוא יקר..."

סבא אהרון וסבתא יוכבד הקימו שושלת משפחתית לתפארת. הם שורשי המשפחה וגזע

ואנחנו ענפיו - הממשיכים לגדול ולפרוח.

מתחת לכל מתכון שצירפתי לאתר, "שתלתי" סיפור קצר מזכרונות הילדות. - עוד ענף מהזכרון המשפחתי שלנו.

אולי אפילו את חלקם המצאתי.. אולי הם היו אצלי בדמיון והפכו למציאות.

זיכרונות בכלל, וזיכרונות ילדות בפרט, הם חלק מהזהות האישית ורצף תחושת העצמי. זיכרונות מצגים נרטיב קוהרנטי ויציב, חיבור העבר עם ההווה, שתפקידו להכין את הפרט להתמודדות עם העתיד.

אלפרד אדלר (1870-1937) הבחין כי זיכרונות ילדות מוקדמים יכולים לספק תובנות הן על סגנון החיים של הפרט, והן על מצבו הרגשי ועמדותיו בהווה. אדלר השתמש במונח "תכנית חיים" ולאחר מכן במונח "סגנון החיים" על מנת לתאר את אופן החשיבה, הרגש והפעולה האופייניים, האופי או האישיות של אדם. כתיאורטיקן בעל אוריינטציה קוגניטיבית, אדלר שיער כי בילדות המוקדמת אדם מגבש סכמות חשיבה על עצמו, החיים והעולם, ו"ממציא את חוק התנועה הייחודי שלו, אשר חולש כל התפקודים וביטויים (שלו) ומספק להם כיוון.

איכרונות בכלל וזיכרונות הילדות בפרט, משחקים תפקיד חיוני בחיים, בהיותם חלק מהזהות האישית ומרציפות תחושת האני מה-sense of self של האדם (Bauer, et al., 2014; Habermas & Kober, 2015). מי היינו ללא הזיכרונות שלנו? זיכרונות מספקים לנו נרטיב עקבי ויציב שמחבר את העבר עם ההווה במטרה להתמודד עם העתיד. הפונקציה של הנרטיב היא "להטרים ולהכין את הפרט למפגשים, פעולות וחוויות עתידיות" (Nelson, en Sabbagh, 2009, pg. 39).

על פי אדלר (1931/1980), כל זיכרון הוא נרטיב סמלי שעוזר לנו לממש את סגנון החיים שלנו, במיוחד לנוכח מצבים לא מוכרים, כאשר אנו חשים סכנה לתחושת השייכות והערך שלנו. במקרים אלה, אנו פונים אל הזיכרון לטווח ארוך, ומעלים אירוע שמייצג נאמנה את המטרה שלנו, את דרך הפעולה והתוצאה הרצויה מבחינתנו (Adler, 1964). אדלר חשב שזיכרונות ילדות מייצגים את סיפור החיים של אדם. סיפור שאדם מספר לעצמו על מנת "להישאר מרוכז במטרה שלו, שעוזר לו להתמודד עם ההווה בעזרת אסטרטגיות שנוסו בעבר" (Adler, 1956, p. 351). זיכרונות אומרים לאדם "כך הם החיים" (Adler, 1931/1980, pg. 73) וכך הזיכרונות מזהירים אותו מפני סכנה, מספרים לו למה עליו לצפות וממה כדאי לו להימנע. כלומר, אדלר (1937) מחפש את משמעותם של זיכרונות ילדות מוקדמים בהווה ולא בעבר. בעיה, אתגר או משבר בהווה מתקשר באופן מטאפורי עם זיכרון ילדות מוקדם רלוונטי, שנבחר מבין כל הזיכרונות בזמן הספציפי הזה, על מנת להזהיר, לנחם, ובעיקר לכוון ולהדריך אותנו: מה זה ומה אני צריך לעשות (אדלר, 1964). ברונר (2003 )

חשיבות הנוסטלגיה:

לטיול בנתיבי הזיכרון עשוי להיות השפעה על הנפש, הבריאות ועל מערכות היחסים. נוסטלגיה הוא מונח שמשמעותו געגועים והתרפקות על העבר, על פי רוב תוך אידאליזציה שלו (ויקיפדיה). מחקרים הראו שנוסטלגיה יכולה לבנות תחושה המקדמת ומשפרת את הרווחה הנפשית, משפיעה על אושר ושביעות רצון. מגבירה יצירתיות, רגשות החיוביים ומקלה על רגשות שליליים. אבל לא רק.

נוסטלגיה היא תופעה ייחודית, המשלבת חוויות ורגשות חיוביים ושליליים. בכל פעם שעולה זיכרון נעים, הוא גורם לנו להרגיש חום, אהבה ושייכות. עם זאת, כמעט בו זמנית, אותו זיכרון חביב עלול להציף גם רגשות כמו אבדן, כאב וגעגוע. מורכבות של גם וגם.

מרבית המחקרים מראים שלנוסטלגיה השפעות חיוביות על רווחתנו הנפשית.

נוסטלגיה יכולה להיות כלי נהדר לשיפור הרווחה הרגשית. היא יכולה לסייע בזמנים קשים להתגבר על פחדים, לתת לחיים יותר משמעות. להזכיר לנו בתקופת הקורונה, את העבר הלא רחוק שאיננו כעת אבל יחזור בעתיד למקומו הטבעי (פחות או יותר).

זיכרונות נוסטלגיים מתעוררים כששומעים מוזיקה, צופים בתמונות, בסרטים המחזירים לתקופות מאושרות וכאשר פוגשים אנשים מהעבר, אתם חלקתם זיכרונות חיוביים. שיטוט בזיכרונות נעימים עשוי לשפר את מצב הרוח ולעורר השראה, הנעה לפעולה ומוטיבציה. ביכולתה של נוסטלגיה לספק חלון את העצמי האותנטי, לתת תחושת משמעות להווה.

מאחר ונוסטלגיה מחברת בין העבר לעצמי הנוכחי, זיכרונות אלה יכולים לפתח, לשמור ולהחזיר את תחושת הזהות האישית, בעת מצוקה. מסייעת בשיפור המשאבים הרגשיים, תחושת הערכה עצמית ומצב רוח חיובי.

נוסטלגיה בונה חוסן פסיכולוגי: בהשוואה לזיכרון רגיל, נוסטלגיה היא כמו לבישת שכבת נוספת לפני שיוצאים לחורף קר – המעיל חוצץ בינך לבין איום האויר הקר.

אז הנה... עכשיו גם יש תוקף מדעי לאתר :)

העיקר... תמשיכו את השרשרת המשפחתית, תזכרו את הסיפורים והנוסטלגיה, את הזכרונות והחוויות החיוביות.

העבירו אותם מדור לדור!

ואין אין אין חגיגה בלי ארוחה טובה! אז בתאבון :)

נועה